מערכת הבחירות לרשויות המקומיות הסתיימה אחרי הרבה דרמות, מהפכים, יצרים ושינויים אמיתיים שהתרחשו במהלכה ובסופה. כמעט 60% מבעלי זכות הבחירה השתתפו בהצבעה (בסיבוב הראשון) - עלייה של 8% מהבחירות הקודמות. קרי, יותר ממחצית מבעלי זכות הבחירה מימשו את זכותם הדמוקרטית ולקחו חלק בתהליך שכל תכליתו להשפיע על מי יהיה זה שייעצב את איכות חייהם בחלקת האלוהים העירונית הקטנה שלהם.

לאור הטענות לחוסר אכפתיות של הציבור, דור ה-X וה-Y, עידן הרשתות החברתיות והניכור החברתי והקהילתי, מדובר בנתון מעודד שמצביע על עלייה במעורבות של התושבים בנעשה בעירם.

ראשי הרשויות החדשים וגם הוותיקים צריכים לשאול את עצמם כיצד ניתן לרתום את העלייה במעורבות התושבים לטובת העיר ולטובתם. עליהם להתייחס לנתון זה ברצינות ולהטמיע אותו בתוכנית העבודה הרב-שנתית שלהם. עליהם להבין כי תושבי עירם רוצים להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות, ולהיות שותפים מרכזיים בקביעת היעדים, המטרות ובתכנון העתידי של העיר, כמענה לתהליך ההתחדשות העירונית המתקיים בכל עיר.

כל המועמדים קיימו עצרות בחירות, חוגי בית וכנסי תושבים במהלך מערכת הבחירות, אז למה לא להמשיך ולקיים את השיח הזה לאורך כל תקופת הכהונה? ראש העיר ומנכ"ל העירייה צריכים להכניס לתוכנית העבודה השנתית והרב-שנתית פגישות קבועות, כנסי תושבים, שולחנות עגולים וסיעור מוחות עם הציבור, ועדי השכונות, מעצבי דעת קהל ומשפיענים מקומיים, כדי להיות קשורים כל העת לנעשה בשטח.

הפנמה עמוקה כי מערכת קשרי קהילה ושיתוף ציבור אמיתי - שהיא חלק מדיאלוג מתמשך ורציף עם ציבור התושבים, מלווה באופן תדיר את פעילות ראש העירייה, בשגרה ובעת משבר - חשובה ביותר ליכולת של העירייה להוציא אל הפועל פרויקטים בצורה חלקה עם כמה שפחות התנגדויות. החוכמה נעוצה באותה יכולת להקשיב לתושבים, לחלץ מהם את המידע שברשותם, לעשות בו סדר ולהפיק ממנו מסקנות לפעולות אופרטיביות בשטח, ולשמר את היכולת לפתור סוגיות מהותיות בזמן אמת. כלי זה של קשרי קהילה ושיתוף ציבור מאפשר לראש העיר לווסת לחצים ציבוריים בערוצים ישירים ובלתי אמצעיים שבין הרשות לתושב, וליהנות מחיזוק האמון של התושבים, שיתורגם לאחר מכן גם בתמיכה עתידית.

העירייה צריכה להשתמש בפלטפורמות טכנולוגיות שישפרו את נגישות הציבור לעירייה ויוכלו לקבל מידע דו כיווני בצורה יעילה ונוחה, בכל זמן ובכל מקום. שימוש בטכנולוגיות מידע בדיאלוג עם התושבים צריך להיות חלק מתפישה הוליסטית של "עיר חכמה", שבה תהליך קשרי הקהילה ושיתוף הציבור מהווה נדבך מרכזי. לא רק להעברת המידע יש חשיבות, אלא גם לקצב הזרמת המידע - כדי לייצר את האמון הבסיסי עם התושבים.

ראש העיר צריך לדרוש כי בכל פרויקט עירוני שבא במגע עם הציבור, בדגש על פרויקטי תשתית, פינוי־בינוי ותמ״א 38, יהיה נספח לתוכנית קהילתית בדומה לנספח תחבורתי, נספח בטיחות ועוד. התוכנית הקהילתית תלווה את הפרויקט משלב גיבוש הרעיון והתכנון, דרך ההקמה והיישום לאחר מכן, ועד לביסוס הפרויקט בשטח.

אל לנו לחשוש מלשתף ולחלוק עם הציבור את הלבטים, האתגרים וגם הסיכונים הטמונים בפרויקטים. נהפוך הוא, חוסר השקיפות והשיתוף יכולים לגרום לשיתוק בהתנהלות, ירידה בתמיכה וחוסר אמון, ובכך לפגוע במוניטין לאורך זמן. לפער הזה בדיוק נכנס מערך קשרי הקהילה ושיתוף הציבור - ככלי להגברת האמון והאפקטיביות של פעולות העירייה והעומד בראשה.

הכותבת היא בעלים ומנכ"לית של חברת CR קשרי קהילה

לקריאת הכתבה במגזין TheMarker >>